כמה זמן צריך להיות סרטון שיווקי?
והתשובה שלי בדרך כלל די פשוטה: הסרט צריך לקבל בדיוק את הזמן שנדרש כדי שהצופה יבין את המסר האחד החשוב, ובדרך גם ירגיש משהו או ייהנה לצפות בו.
לא יותר. ולא פחות.
אין אורך אחד נכון לסרט שיווקי. סרט של 20 שניות יכול להיות ארוך מדי אם אין בו מספיק תוכן, וסרט של שלוש דקות יכול להרגיש קצר אם הוא באמת מצליח להחזיק אותנו.
האורך הוא לא המטרה. הוא תוצאה של המסר ושל המקום שבו הסרט עומד לפגוש את הצופה.
קודם כול, איפה הסרט מוקרן?
לפני שקובעים אורך, צריך להבין את הסיטואציה.
ברשתות החברתיות הצופה לא חיכה לנו. אנחנו מפריעים לו באמצע הגלילה, ולכן בדרך כלל צריך להגיע לעניין מהר מאוד.
בסרט שמישהו בחר לצפות בו כתוכן, אפשר לקחת יותר זמן. הוא כבר נתן לנו תשומת לב ואפשר לבנות סיפור, להסביר ולהעמיק.
באירוע או בכנס המצב שונה לגמרי. הקהל כבר יושב מול המסך. כאן הסרט יכול לקבל זמן כדי לבנות חוויה, לייצר מתח, להצחיק, לרגש ולתת לאולם כולו להיכנס לאווירה מסוימת.
באתר החברה, לעומת זאת, הסרט צריך בדרך כלל לתת לצופה מספיק כדי להבין מי אנחנו ולרצות להמשיך לחקור את האתר, לא לספר לו את כל מה שיש לדעת על החברה.
אותו מותג יכול לכן להזדקק לסרטים באורכים שונים לגמרי, גם כשהם עוסקים באותו נושא.
המסר צריך לקבוע את הזמן, לא להפך
לפעמים מגיע אלינו בריף שכבר כתוב בו: ״סרט באורך דקה״.
ואז מתחילים לעבוד ומגלים שהרעיון עובד מצוין ב־35 שניות.
מה עושים? בעיניי, לא מוסיפים עוד 25 שניות רק כי כך נכתב בבריף.
גם ההפך קורה. לפעמים מנסים לדחוס סיפור שצריך דקה וחצי לתוך 45 שניות, והתוצאה היא סרט שרץ מהר מדי ולא נותן לשום רגע לעבוד.
הזמן צריך לשרת את הסרט.
אם העברנו את המסר, בנינו את הרגע וסיימנו – צריך לסיים.
סרט טוב צריך גם זמן לבדר ולרגש
אחת הבעיות בסרטים קצרים מדי היא שהם הופכים לרשימת מסרים.
משפט. כותרת. נתון. עוד משפט. לוגו.
טכנית העברנו הכול, אבל לא השארנו מקום לסרט עצמו.
מבחינתי, סרט טוב צריך גם לבדר וגם לרגש. לא כל סרט צריך להיות מצחיק ולא כל סרט צריך לגרום לצופה להזיל דמעה, אבל הוא כן צריך לגרום לו להרגיש משהו.
זה מה שהופך אותו לזכיר.
ולפעמים בשביל זה צריך עוד שתי שניות על מבט של דמות, רגע של שקט לפני הפאנץ׳ או זמן לתת לסצנה להתפתח.
אלה בדיוק השניות הראשונות שנוטים לחתוך כשמנסים להכניס יותר מדי תוכן לזמן קצר מדי.
מצד שני, אין שום פרס על סרט ארוך
גם כשיש לנו קהל שבוי, אין סיבה למרוח.
אם כבר הבנו את הרעיון, עוד חצי דקה לא בהכרח תוסיף משהו. לפעמים היא אפילו תחליש אותו.
אני אוהב לחשוב על זה כמו עריכה: כל רגע בסרט צריך להצדיק את המקום שלו.
אם אפשר להוריד סצנה והסרט רק משתפר, כנראה שלא היינו צריכים אותה מלכתחילה.
אז כמה זמן צריך לסרטים שונים?
אין כאן חוק, אבל יש היגיון.
פרסומת שמיועדת לעצור גלילה בדרך כלל צריכה לעבוד מהר.
סרט תדמית באתר יכול לקבל יותר זמן, כל עוד בכל רגע יש סיבה להמשיך לצפות.
סרט תוכן יכול להיות ארוך יותר אם הוא באמת נותן לצופה ערך.
סרט עובדים תלוי מאוד ברעיון ובסיטואציה שבה מקרינים אותו.
וסרט פתיחה לכנס יכול להרשות לעצמו לבנות חוויה, כי הקהל נמצא איתנו בתוך אולם והסרט הוא חלק מרגע גדול יותר.
לכן כששואלים אותי ״כמה זמן הסרט צריך להיות?״, אני מעדיף להתחיל בשאלה אחרת:
איפה הצופה יראה אותו, ומה אנחנו רוצים שיישאר איתו כשהוא נגמר?
רק אז אפשר לדעת כמה זמן באמת צריך.
מתכננים פרסומת, סרט תדמית, סרט עובדים או סרט לכנס ומתלבטים לגבי האורך והפורמט? אפשר לפנות אלינו כבר בשלב הבריף, ונעזור לבנות את הסרט כך שיקבל בדיוק את הזמן שהוא צריך – בלי לדחוס אותו ובלי למרוח אותו.
תגובות